מרבית הקיבוצים בישראל אינם מה שהיו בעבר, רובם כבר אינם שיתופיים אלא מוגדרים קיבוצים מתחדשים, כאלו שהחברים בהם מקבלים משכורות והכנסות לפי עבודתם אך עדין יש מידה מסוימת של ערבות הדדית וחיי חברה פעילים. לכן שינוי מציאות משמעותי הזה יצר מצב שבו שתי מילים שבעבר כלל אי אפשר היה לדמיין אותן יחד הפכו לנושא מהותי עבור חברי קיבוצים רבים – "משכנתא" ו"קיבוץ". משכנתא לחברי קיבוץ היא תחום נישתי מאוד ומיוחד מאוד, במקרים רבים חבר קיבוץ אינו יכול פשוט לקבל משכנתא כמו כל אזרח אחד בגלל שיש בעיות סטטוטוריות לגבי מי בעלי הקרקע ומי יהיה בעלי הדירה. אך כמובן שיש מקרים בהם משכנתאות לחברי קיבוצים הן אפשריות ויש מסלולים הפותרים את הבעיות המבניות.
כמובן שבקיבוצים שיתופיים הנושא של משכנתא לחברי קיבוץ כלל אינו רלבנטי כי החבר אינו הבעלים של ביתו והוא גם לא משלם עליו ועל בנייתו. כמו כן יש הבדלים שונים בין קיבוצים שונים מבחינת תהליכי שיוך דירות וזאת מבלי להכנס לניגודי האינטרסים והמתחים הקיימים בין חברים ישנים לעומת חברים חדשים וכן הלאה. אם כן, שמשכנתאות לחברי קיבוצים הן נושא סבוך וספציפי מאוד לכל קיבוץ, בהתאם למבנה הפנימי, הכלכלי והחברתי שלי. לכל קיבוץ יש סטטוס מסוים וקשרים עם בנקים מסחריים מסוימים ולכן לרוב נמצא פיתרון משכנתא לחברי קיבוץ עבור הלווים שבסופו של דבר צריכים לשלם על הבית שלהם ולקבל לשם כך מימון. יש גם מקרים בהם הבנקים הגיעו להסדרים מול הקיבוץ/החברים לקבלת הלוואות בסדרי גודל של משכנתא לחברי קיבוץ אך ללא שעבוד הנכס ותוך העמדת ביטחונות אחרים.
הבעייתיות של משכנתאות לחברי קיבוצים
הבעייתיות העיקרית בקבלת משכנתאות לחברי קיבוצים – כאשר חשוב להבדיל בין חברי הקיבוץ לתושבי ההרחבות הקהילתיות הרבות שקמו בסמוך לקיבוצים – היא שהקרקע אינה רשומה על שם החבר אלא על שם הקיבוץ, לרוב במתכונת של אגודה שיתופית. הבנק אינו יכול לקבל את הקרקע כבטוחה להחזר המשכנתא ועל כן אינו יכול לתת את ההלווה. גם אם הקיבות היה מסכים לתת את הקרקע כבטוחה כנגד ההלוואה, עדיין קיימות אין ספור בעיות סטטוטוריות ואחרות המונעות מהבנק להסתמך על הקרקע כבטוחה ברת קיימא כנגד מתן משכנתא.
מעבר לזה, במרבית המקרים משכנתא לחברי קיבוץ תהיה עבור בניית בית פרטי (או שיפוץ נכס קיים), כך שלא מדובר רק על רכישת דירה מקבלן או יד שנייה אלא על התנהלות מול המנהל, היוון של הקרקע, התנהלות מול מוסדות תכנון וכן הלאה.
קיבוץ לאחר שיוך דירות – תהליך קל יותר
קיבוצים מתחדשים רבים החליטו לבצע תהליך של שיוך דירות, שבו בתי החברים נרשמים על שמם באופן פרטי מול המנהל ומוסדות המדינה. כך בעוד שכל נכסי הקיבוץ והשטחים הציבוריים שלו נשארים של האגודה השיתופית, בתי החברים הופכים להיות קניין פרטי של החברים, הם יכולים על פניו למכור אותם, להשכיר אותם וכמובן לקחת משכנתא אישית.
חיים קלים יותר לחברים חדשים הבונים את ביתם
בקיבוצים מתחדשים רבים שקולטים בהם חברים חדשים שאמורים לבנות את ביתם בתוך תחומי הקיבוץ – בקו הכחול – הגיעו לפיתרון שמאפשר נטילת משכנתא לחברי קיבוץ. החברים החדשים הם חברי קיבוץ לכל דבר ועניין ויכולים לקבל משכנתא גם אם הקיבוץ לא סיים או לא החל כלל תהליך של שיוך דירות, זאת בגלל שהחברים החדשים מקבלים/קונים מגרש לבניית ביתם ומתנהלים מול המנהל לרישום השטח על שמם. כך משכנתאות לחברי קיבוצים הן אפשרויות ורגילות לחלוטין בסופו של דבר כי הבית והמגרש הם של החברים ולא של האגודה.
התמונה באדיבות ארכיון רמת יוחנן