סדרת מאמרים מקיפה על מבנים ניידים

ראשית אציין כי אני מתכנן להעלות כאן סידרה של שלושה או ארבעה מאמרים שיסקרו בדיקה מקיפה שערכתי בקשר עם מבנים ניידים (אותם מבנים שחלק מהציבור קורא לו בטעות בשם קרוואנים) וכן סקירה של תהליך הקמה של מבנה נייד למגורים. המאמרים ייכתבו בסגנון מעט שונה ממה שהוקוראים הקבועים באתר מורגלים אליו היות והם מלווים בחלקם תהליך בניה שעדיין מתרחש.

המאמרים העוסקים בבניית המבנה יכללו צילומים והסברים אודות תהליך הבניה.

באופן כללי בחרתי להתיחס לפיתרון של מבנה נייד בהרחבה גם בשל ההזדמנות לסקר את כל התהליך ממקור ראשון עם "ידים מלוכלכות", והן בשל היותו אלטרנטיבה מצויינת לבניה קונוונציונאלית שעלותה ומורכבותה גבוהים לעין שיעור.

מבנים ניידים וההבדל בינם ובין קרוואן

מבנה נייד מכונה גם מבנה יביל הוא פחות או יותר כל מבנה שניתן להעתיקו ממקום למקום ושנבנה מלכתחילה לשם כך. גם קרוואנים הם סוג של מבנה יביל אולם ההבדל העיקרי בין קרוואן למבנה יביל "סטנדרטי" הוא שלקרוואן יש יכולת תנועה עצמאית על כבישים והוא מיועד להתנייע דרך קבע. מבנה יביל סטנדרטי מובל בד"כ פעם אחת ע"י משאית ומוצב במקום באמצעות מנוף.

כיום נעשה שימוש נרחב במבנים ניידים למגוון מטרות: כיתות לימוד, חדרי שירותים וחדרי אוכל בבסיסי צה"ל, משרדי מכירות באתרי בניה וכמובן למגורים. בשל הצורך בהובלה על הכביש בד"כ המבנים מוגבלים למידה של 12 מטר אורך על 4.5 מטר רוחב. הובלת מבנים שמידותיהם חורגות מהמצויין מחייבות ליווי משטרתי ומלווה בקשיים ועלויות מיותרות. מי שמעוניין בכל זאת במבנה יביל במידות גדולות יותר יכול להזמין את המבנה שלו בשתים או יותר יחידות המובלות בנפרד ומחוברות באופן סופי בשטח. הקרווילות באתר ניצן למשל, הן כאלו.

מבנים ניידים הם ע"פ רוב בגובה של קומה אחת ולעיתים בגובה 2 קומות. עד היום לא ראיתי מבנים שגובהם מעל ל 2 קומות אם כי סביר להניח שניתן לייצר כאלו.

למי מתאים מבנה נייד?

החיסרון הגדול של מבנה נייד הוא העובדה שניצול הקרקע על ידו אינו אופטימאלי. כמו שציינתי בפיסקה הקודמת, מבנה נייד מגיע לשתי קומות בד"כ ועל כן מספר יחידות המגורים שניתן לייצר בעזרתו על שטח נתון הנו מוגבל מאוד ביחס לבניה קונוונציונאלית (או שיטות בניה אחרות) המאפשרות עשרות קומות ויצירת פי עשר ויותר יחידות מגורים לאותה יחידת שטח.

פועל יוצא של התכונה הזו הוא שכמעט ולא רואים מבנים ניידים בערים בהן מחיר הקרקע גבוה. ניתן לראות מבני מגורים כאלו באיזורים בהם מחיר הקרקע נמוך (או שלא מותרת בניה לגובה ע"פ תקנות הבניה האיזוריות). מטבע הדברים, מושבים וקיבוצים הם ה"לקוחות" העיקריים של מבנים אלו כשמדובר בבניה למגורים.

נקודה חשובה נוספת (ודי ברורה מאליה) – למי שאין קרקע לבניה אין ממש מה לעשות עם מבנה נייד. מי שברשותו קרקע לבניה יוכל להפיק ממבניה שכזה תועלת רבה הן בשימוש עצמי והן לצרכי השכרה.

מה האפשרויות כיום

מי שרוצה מבנה נייד יכול לבחור כיום בין מבנה חדש למשומש. חיפוש באתרי הלוחות יניב מבחר עצום של מבנים ניידים החל מ5000 ש"ח ועד 250000 ש"ח. חלק מהמבנים ניתן להשיג גם כחדשים אצל היצרנים.

אמריקאי

אחד מסוגי המבנים המשומשים שתמצאו הוא "קרוואן אמריקאי" – מבנה במידות 3.6 על 12 מטר עם ריצפת סיבית, גג דו שיפועי מחופה פח, קונסטרוקציית עץ וקירות מצמנט בורד חיצוני וגבס פנים. מבנים אלו הובאו בשנות ה 90 ע"י שר השיכון דאז אריאל שרון, כמענה לצרכי הדיור של גלי העליה מברית המועצות. מבנים אלו התגלגלו מאוחר יותר לידי הציבור ומשמשים עד היום למגורים, מחסנים ומשרדים. רבים מהמבנים שופצו אין ספור פעמים אולם סימני הבלאי ניכרים בהם. רצוי להמנע ממבנה שכזה אלא אם ערכתם לו בדיקה יסודית ומצאתם אותו שלם ותקין. ניתן למצוא מבנים כאלו שעברו שיפוץ יסודי, בעלות לרכישה של כ 45000 ש"ח. עלות שיפוץ עצמי טוב יכולה להיות גבוהה מאוד ומי שלא מתמצא בנושא, מוטב שיחפש מבנה אחר שאינו דורש שיפוץ.

עץ

סוג מבנה נוסף שנפוץ מאוד הוא מבני עץ. מבנים אלו בד"כ בעלי גג דו שיפועי, קונסטרוקציית עץ, חיפוי עץ חיצוני ופנימי. אלו המבנים המשמשים לצימרים רומנטיים בשל דימיונם לבקתות הקיימות בצפון אמריקה ואירופה. מבנים אלו הנם חדשים יותר ויקרים יותר (כמובן בכפוף למצב המבנה) הן בשל גילם הצעיר יותר והן בשל חומרי הגלם – עץ אורן פיני – שעלותם גבוהה.

למבני עץ שני חסרונות עיקריים: הצורך בתחזוקה שוטפת של העץ – שימון/צביעה וכו' וכן החום הרב השורר בהם בקיץ בד"כ על אף העובדה שעץ הנו אחד המבודדים הטבעיים הטובים שבנמצא.

נקודה כאובה נוספת נמצאת בעמידות העץ לשמש הישראלית. קרינת ה UV בישראל חזקה ככל הנראה מבאיזורים צפוניים יותר בעולם ולעיתים נפקע העץ ומתעוות. המים דווקא אינם מהווים פה בעיה כל עוד העץ מחוטא אואל דווקא השמש.

פנל מבודד

סוג נוסף של מבנים הוא מפנל מבודד וקונסטרוקציית מתכת. למבנים אלו רצפת בטון יצוקה או רצפת עץ גלריה (זכר נקבה) והם יושבים על קונסטרוקצה מאסיבית של פרופיל U או דאבל T. פאנל מבודד מיוצר במפעלים רבים גם בארץ והוא עשוי מדפנות פח צבוע ומגלוון ביניהן פליאורטן מוקצף. קיימים פאנלים מבודדים החל מעובי 5 ס"מ ועד 20 ס"מ ויותר. לפאנל יכולת בידוד חום וקור מצויינת הוא חזק ועמיד לאורך שנים נגד פגעי מזג האויר. חלק ניכר מהמבנים המוצעים כיום למכירה כמשומשים או חדשים עושים שימוש בשיטת בניה זו. ניתן למצוא מבנים משומשים כאלו בגדלים של בין 35 מ"ר לערך ועד 54 מ"ר, החל מסביבות 45000 ש"ח ועד 150000 ש"ח, תלוי באיכות הבניה והגימור.

בסרטון הבא (ואני מתנצל על כך שזה סרטון פירסומת של אחד מיצרני הפנל הישראליים) ניתן לראות היטב מהו פנל מבודד ומה ניתן לעשות איתו:

ישראלי

סוג מבנים ניידים אחרון לגביו לא ארחיב, הוא מבנים של חברות ישראליות שונות שכוללים בד"כ רצפת בטון יצוק, קירות מפח עם בידוד פנימי וגג שטוח. מבנים אלו עומדים בד"כ יפה במבחן הזמן אולם רבים מהם כבר מבוגרים וניתן למצוא עיסקאות טובות יותר בקטגורית הפנל המבודד.

יצרנים

בשוק קמו בשנים האחרונות מספר רב של יצרנים, סוחרים ומשפצים המציעים מבנים מכל סוג, איכות ורמת גימור.

הבדיקה שביצעתי התיחסה בעיקר לקטגורית הפנל המבודד ועל כן אתמקד בה.

ניתן לחלק את היצרנים של מבני הפנל המבודד לשני סוגים עיקריים: חברות גדולות ומבוססות יחסית ויצרנים קטנים יותר.

החברות הגדולות עובדות בד"כ ע"פ מפרטי בניה קיימים ותוכניות שנבדקו ע"י מהנדס קונסטרוקציה. מבנה יביל צריך לעמוד בעומסים של הנפה כשהוא מוחזק ב 4 נקודות בלבד ובהתחשב בכך שהמבנה כולל גם רצפת בטון יצוק כבדה, לא מדובר בעומסים מבוטלים. מסיבה זו רצוי לדעת שהתוכנית עברה ביקורת ע"י מהנדס קונסטרוקציה.

אצל היצרנים הקטנים שורר, מטבע הדברים, קצת יותר בלגן והבניה נעשית לפעמים ללא חישובי עומסים מסודרים או "לפי ההגיון" של היצרן. הדברים מובילים לפעמים לתקלות כשאחת הנפוצה מביניהן היא התקפלות כלפי חוץ של מסגרת המבנה בנקודות ההקמה בעת הרמת המבנה.

עלויות המבנה

מבנים חדשים (שוב, מדובר במבנים מפנל מבודד) מתומחרים לפי מטר. אצל היצרניות הגדולות מחיר מטר בגמר סטנדרטי כולל אינסטלציה, חשמל, מטבח בסיסי, שירותים והובלה + הצבה הנו בסביבות 2000 – 2300 ש"ח + מעמ למטר אם כי ישנן חריגות מסויימות למעלה ולמטה. המחירים הם עבור מבנה בגודל של כ 45 מ"ר. ככל שגודל המבנה עולה לכיוון 60 מ"ר ניתן לנסות ללחוץ את המחיר למטר כלפי מטה. מעבר ל60 מ"ר נדרשת חלוקה של המבנה לשתיים והעלויות גדלות. רמת מחירים זו הנה כ 50% ממחיר בניה קונוונציונאלית בסטנדרט דומה.

אצל היצרנים הקטנים המחירים נעים סביב 1650-1800 ש"ח למטר בבניה באותו סטנדרט גמר כמו היצרנים הגדולים, אולם המחיר אינו כולל הובלה והצבה. גם כאן, ככל שהמבנה גדול יותר יוכל היצרן להוזיל את עלות המטר. כאן מדובר בכ 35% ממחיר בניה קונוונציונאלית.

עלויות נלוות

סעיף העלויות הנלוות בבניה כזו הנו משמעותי ויכול להגיע לשליש מהתקציב הכולל. סעיפי העלות הנילווית העיקריים הם:

הוצאת אישורים – לא אכנס לעומק לנושא רק אציין שאסור להציב מבנה ללא אישורים מתאימים מהרשות. מי שעושה את זה מסתכן בקנסות ותביעה בבית המשפט. קבלת אישורים אלו אורכת זמן.

הכנת השטח – יש להכין משטח מעט מוגבה, מיושר ומהודק לקליטת המבנה. המשטח צריך להיות גדול במטר אחד לכל כיוון מגודל המבנה שיונח עליו. בנוסף יש להכין ביסוס למבנה או באמצעות אריחי בטון דרוך או באמצעות חצאי חביות מלאות בבטון. בכל מקרה, חושב לפלס את הביסוס כדי שהמבנה יוכל לעמוד בצורה ישרה וחלוקת העומסים תהיה טובה. עלות של הכנת שטח כזו הנה בין 3000 ל 10000 ש"ח, תלוי בכמות החומר שצריך להביא ועלויות הפריסה וההידוק.

חיבור תשתיות  – אחד הסעיפים היקרים, אולם לא תוכל להמלט ממנו, לא משנה באיזה סוג בניה תבחר. חיבור חשמל ע"י חברת חשמל – כ 10000 ש"ח באופן גס. ביוב – חיבור לבריכה קרובה (אם קיימת) כ 2000 ש"ח. במקרים חריגים צריך להתקין מספר בריכות ולהתקין משאבות ביוב, העלויות יכולות להגיע גם ל 60,000 ש"ח ללא קושי. כניסת מים – החיבור הזול ביותר בד"כ. המחיר יכול לנוע בין מאות שקלים בודדות לחיבור פשוט עם שעון מים למספר אלפים בודדים במידה שצריך להוליך את המים למרחק גדול יחסית.

הובלה – הוצאה שלא קיימת, מן הסתם, בבניה קונוונציונלית. מחיר ההובלה נגזר מכמה פרמטרים: סוג המנוף שצריך, מורכבות ההנפה, מרחק הנסיעה ומידת הלחץ/עומס של המוביל. מבנים קלים כמו הקרוואן האמריקאי ששוקל כ 6 טון, ניתנים להרמה ע"י מנופים חלשים יחסית ועל כן ההובלה זולה יחסית ונעה בד"כ בין 3500 ל 5000 ש"ח.

מבנים יותר כבדים דורשים מנוף יותר חזק ושם העלויות יכולות להגיע ל 10000 ש"ח להובלה בלי בעיה. צריך להתחשב גם בכמה קרוב ניתן להגיע עם המנוף אל המבנה. ככל שניתן להיצמד עם המנוף לדופן הארוכה של המבנה כך ההנפה פשוטה וזולה יותר. הנפה מרחוק (מעל 3-4 מטר) דורשת מנוף חזק ויקר.

כך, פחות או יותר, נראית ההובלה. שימו לב לפוטנציאל הנזק הקיים.

אז להביא או לבנות במקום?

הבאת המבנה כרוכה, כפי שהזכרתי קודם, בעלויות לא מבוטלות. בנוסף לכך הנפת המבנה גורמת לעיתים לדפורמציות במבנה, הוצאת דלתות פנים מכיוון, התנתקות קרמיקה בשירותים ובמטבח סדקים בגבס הפנימי ופגיעה במעטפת המבנה.

חברות רבות מבצעות את הבניה בשטחן ומבילות את המבנה אל הלקוח בסיום, על כל המשתמע מכך.

ישנם קבלנים, קטנים יותר בד"כ, המוכנים לבצע את הבניה אצל הלקוח. בצורה זו חוסך הלקוח עלויות הובלה אך משלם אותן לקבלן בדלק וזמן נסיעה. אם ניתן לבנות את המבנה במקום בו יישב, ולא להכנס מול הקבלן לעלות מטר גבוהה מידי הרי זה מומלץ מאוד.

במאמרים הבאים אציג את תהליך הבניה של מבנה נייד, כולל תמונות והסברים אודות התהליך.