בדיקת עמידות מבנים ברעידות אדמה

מדינת ישראל ממוקמת באזור הרגיש לפעילות סיסמית ולכן החשיבות של עמידות מבנה בפני רעידות אדמה היא גדולה. בשנת 1980 החל יישום תקן 413 לבנייה העמידה לרעשי אדמה. מבנים שנבנו לפני שנה זו עלולים להיות מסוכנים במידה ותתרחש רעידת אדמה. מבנים שנבנו לאחר שנה זו עשויים גם הם להוות סכנה עקב בלאי, תכנון לקוי שלא על פי התקן ובנייה רשלנית. בכדי לוודא את יציבותו של בניין ניתן לפנות אל מהנדס בניין הבקיא בתחום אשר יערוך בדיקת יציבות מבנים ויעריך את עמידותו של המבנה.

תקן 2413 – הערכת עמידות מבנים קיימים ברעידות אדמה

על מנת לקבוע סטנדרט על פיו יבחנו מבנים קיימים לעמידות בפני רעידות אדמה נקבע תקן 2413 על ידי מכון התקנים הישראלי. התקן קובע קריטריונים לאבחון והתאמת החיזוק הנחוץ לכל מבנה. התקן מתמקד בשלוש רמות בחינה:

אבחון מהיר – מתבצע עבור קובץ מבנים כגון שכונה, רובע וכדומה ומתמקד בבדיקה חזותית, מיקום המבנה ביחס למוקדים סיסמים, שילוב קומות עמודים במבנה, צורתו של המבנה, סוג הקרקע ועוד.

אבחון ראשוני – עבור בניינים עד 12 קומות. על פי התקן יש לבצע חישוב להערכת יציבותו של הבניין תוך לקיחת קריטריונים שונים בחשבון: חוזק הבטון בקומת הקרקע, מיקום המבנה, נתוני דו”ח קרקע ועוד.

אבחון על פי תקן 413 – התקן מתייחס בנוסף לנתונים שהוזכרו גם לפרמטרים כגון: אלמנטים מעץ, נזק הנגרם לבניין ועוד.

בדיקות יציבות מבנים – כיצד נערכת הבדיקה בפועל?

הבדיקות מתבססות על מצבו הפיסי של המבנה לאור דרישות התקנים וכן בדיקה מתמטית שמטרתה להעריך את הכוח הסיסמי שיופעל על המבנה במידה ותתרחש רעידת אדמה ביחס לממצאים.

• בדיקת מסמכי הבניין – בדיקת יציבות מבנים מתחילה בבדיקתם של מסמכי הבניין על מנת לאסוף נתונים המשמשים את המהנדס בחישוביו. הנתונים הנלקחים בחשבון הם: סוג הקרקע, שנת הקמתו של המבנה, מיקום המבנה, החומרים מהם המבנה בנוי ,רמת חוזק ורמת התיעוד הטכני (מקדם גבוה יותר נקבע ככל שהבניין ישן יותר ורמת התיעוד נמוכה יותר) ועוד. הנתונים מוזנים לתוכנה אשר מחשבת את האינדקס הסיסמי של המבנה. בהתאם לאינדקס קובע המהנדס האם המבנה יעמוד ברעידה.
• חשיפת יסודות – חשיפת יסודות נעשית כחלק מתהליך בדיקת עמידות מבנים על מנת להעריך את מידת הקשירה בין היסודות למבנה ואת מצבם הכללי. הבדיקה היא ויזואלית ונדרש ידע וניסיון בתחום על מנת להעריך נכון את מצבם של היסודות. נהוג לעשות חשיפה של היסודות בשני מוקדים.
• דו”ח קרקע – לעיתים, מהנדס בניין העורך בדיקת יציבות מבנים נעזר בדו”ח קרקע המפרט את טיבה. מהנדס בעל ניסיון יוכל לבחון את סוג הקרקע גם ללא דו”ח ולהעריך את השפעתה על הבניין במידת שתתרחש רעידת אדמה.
• בדיקת מצבו הנוכחי של הבניין – בדיקת עמידות מבנים כוללת גם בדיקה ויזואלית והנדסית של מצב המבנה בפועל. המהנדס בוחן את מצב הבטון והבלוק בבניין ומוודא כי קירותיו שלמים ואין ברזל בולט או חלוד, עמודים מתפוררים וכדומה. המהנדס ייקח בחשבון גם את סוג הזכוכית בחלונות המבנה, חיפוי הקירות ועוד.

בדיקת עמידות מבנים בפני רעידות אדמה מעניקה תמונת מצב אובייקטיבית באשר לפוטנציאל היציבות של המבנה. דו”ח המהנדס יכלול בנוסף גם הצעות לחיזוק המבנה במידה ונמצא כי אינו עמיד בפני רעידה. מסקנות הדו”ח יאפשרו לבעלי המבנה להעריך את ההוצאה הכספית הנדרשת לחיזוקו, את הזמן הדרוש ומעורבותם של אנשי מקצוע נוספים.