בכל תהליך בניה של מבנה או שיפוץ, נוצרת פסולת בניה. פסולת בניה היא פסולת גושית שמקורה בחומרי הבניה השונים ובתהליכי הבניה: בלוקים, בטון, ריצוף, קרמיקה, חומרי איטום, ברזל זיון, לוחות וקרשי עץ מתהליכי היציקה, רעפים, חלקי צנרת ועוד. פסולת הבניין מהווה מפגע אסטתי ומפריעה לתושבים כמו גם לקבלן המבצע. כמויות הפסולת בתהליך הבניה הן משמעותיות וקיימת בעיה של פסולת בניה אשר לא מטופלת כנדרש. במסגרת חוק שמירת הניקיון 1984, יש התיחסות נפרדת לפסולת בניין. החוק מגדיר חובות של הרשות המקומית לגיבי פרסום אתרים להטמנת פסולת בניין ואת חובתם של התושבים להטמין פסולת בניין רק באותם אתרי הטמנה. בנוסף מפרט החוק עונשים כבדים אשר יושתו על מי שאינו מקפיד על הוראות החוק וישליך פסולת בניין באתרים לא מורשים ואפילו מרכב נוסע.
דרכי התמודדות עם פסולת בניין
פינוי פסולת ע”י קבלן המתמחה בפינוי פסולת בניין ומחזיק ברישיון הטמנה. קבלנים אלה מעמידים לרשות הקבלן מכולה הנקראת גם גונדולה המוצבת באתר הבניה. הפסולת נזאספת ע”י הקבלן המבצע ועובדיו לתוך המכולה. המכולה מפונית מהמקום ובמקומה מוצבת מכולת איסוף חדשה. חשוב לדעת כי קיימים קבלני פינוי פסולת “חאפרים” בשוק. קבלנים אלה גובים מחיר מלא עבור פינוי הפסולת אך בפועל משליכים אותה באתרים לא מורשים. היות שאתרי ההטמנה המורשים גובים תשלום עבור כל מכולה המוטמנת בשטחם, הלקוח נדרש, במסגרת התשלום עבור פינוי הפסולת, לשלם לקבלן הפינוי גם את דמי ההטמנה. הקבלן החאפר אינו נדרש לשלם עלות זו וגורף את הרווח לכיסו. מומלץ לרכוש את שירותיו של קבלן פינוי הגון המטמין את הפסולת באתרי הטמנה מורשים, גם אם מחיר פינוי הפסולת מעט גבוה יתר מאשר אצל מקבילו הלא מורשה. ניתן למצוא רשימת קבלני פינוי פסולת בניין באתר הספקים וכן לקרוא את ההתרשמות של כל אחד מהלקוחות מהשירות שסופק לו ע”י אותו קבלן.
אפשרות נוספת להתמודד עם נושא פינוי פסולת הבניין היא ע”י שימוש בטכניקות בניה היוצרות פחות לכלוך ופסולת. דוגמה ראשונה לכך היא בניה טרומית. בניה טרומית מתבססת על הבאת רכיבים מוכנים של הבניין ממפעל הייצור אל השטח, והרכבתם על המבנה. בדרך כלל רכיבים מוכנים הם קירות המבנה, עמודי התמך והתקרה, בעוד הרצפה והביסוס נוצקים במקום, בהתאם לצרכי הביסוס של המבנה והעומסים המתוכננים. בניה טרומית משמשת בכל ענפי הבניין אולם נפוצה בעיקר במבני תעשיה וגשרים. בניה טרומית הנה מדוייקת במיוחד שכן כל הרכיבים של הבניין נוצקים באותה תבנית בדיוק והשוני ביניהם יכול להגיע למילימטרים אחדים לכל היותר. בשיטה זו, כמות פסולת הבניין הנוצרת הינה מינימאלית שכן שיטות חיבור האלמנטים הנן שונות מאשר בבניה קונבנציונלית ומצריכות פחות בטון, ברזל וכו’.
טכניקת בניה נוספת אשר מייצרת כמות קטנה משמעותית של פסולת בניין היא הבניה הקלה. בניה קלה היא שם גינרי למספר שיטות בניה שאינן קונבנציונליות וכוללת בניה בעץ, בניה בפנלים מבודדים, בניה עם קונסטרוציית פלדה וכן שיטות שונות לחיפוי קירות חוץ וגג. בניה קלה לעיתים קרובות נקראת בניה ירוקה, שם הבא להצביע על זיקתה לשמירה על הסביבה. בניה קלה או ירוקה מתאפיינת במבנים מבודדים אשר צריכת האנרגיה בהם לטובת קירור וחימום בהם היא נמוכה יחסית. בנוסף, בתהליך הבניה יש פחות פסולת מזהמת סביבה. התהליך של בניה קלה מבוסס על שימוש ברכיבים מוכנים מחומרים מתקדמים וחיבורם לקונסטרקוציה ממתכת. ע”פ רוב, החיבור בין הרכיבים השונים במבנה נעשה ע”י ברגים. כאן כבר נוצרת מעט יותר פסולת בניה הנובעת מחיתוכים והתאמות של הלוחות השונים המבוצעים בשטח אולם כמות הפסולת הכללית נמוכה יותר מאשר בבניה קונבנציונלית.
איך עובד פינוי פסולת בנין
כפי שהוסבר קודם לכן, פינוי הפסולת מאתר הבניה מתבצע באמצעות מכולות או גונדולות המוסעות ע”י משאית מיוחדת לאתר ההטמנה. ההטמנה הנה בתשלום לאתר ע”פ נפח הפסולת המוטמן. באתר ההטמנה או שמטמינים את הפסולת או שמעבירים אותה תהליך מחזור לצורך מיצוי הברזל מהפסולת, אם קיים כזה. תהליך זה כידאי כלכלית רק בעיתות בהן מחיר הברזל גבוה.
באתר הבניה עצמו, מניח קבלן הפינוי מכולה אחת או מספר מכולות פסולת, בהתאם לדרישות הקבלן המבצע. באתרים בהם משפצים דירות או באתרי תמ”א 38, נהוג להיעזר במשפך לפינוי פסולת. משפך זה מורכב ממספר רב של קונוסים היושבים זה בתוך זה ומחוברים באמצעות שרשרת ליצירת שרוול היוצא מהדירה בה נעשית העבודה ומסתיים במכולת הפנוי. הפסולת מושלכת לתוכו ונוחתת במכולה. עם התמלאות המכולה היא מפונית ובמקומה מונחת מכולה חדשה.