עולם הבנייה בארץ מגלגל כספים גדולים. כאשר במקומות רבים בעולם, ניתן לבצע מיזם בנייה בחודשים ספורים ובחומרים קלים וירוקים, בארץ השיטה הקונבנציונלית/בנאלית, היא השיטה המובילה.
בחירת בעלי המקצוע: אדריכל, מהנדס וקבלן ביצוע
יזם, אם הוא פרטי או עסקי, שרכש קרקע, יהיה מעוניין לבנות עליה ע”מ להשביח את ערכה. השלבים די ברורים: יזם פונה לאדריכל, מהנדס בניין או לקבלן, מחליט על אנשי המקצוע שילוו אותו, מתחיל בתהליך התכנון, מקבל היתר בנייה ומתחיל לבנות. השאלה המעניינת כאן, היא איך מגיע מיזם בנייה להוצאה גדולה כל כך בארצנו? להלן מספר נקודות.
יזמים רבים, כמו כולם, צריכים לעבוד או שהם מוגבלים בזמן אותו יוכלו להשקיע לצורך חיפוש אנשי מקצוע. פעמים רבות נבחרים אנשי המקצוע בגלל פרמטרים בחירת הקשורים בתקציב.
האדריכל כשלב ראשון
נתייחס בתחילה לבחירת האדריכל: ישנם אדריכלים ומשרדי אדריכלים שידרשו מחיר גבוה ויקבלו אותו, אך את אותו שירות ניתן לקבל במחצית הסכום. איך אפשר לדעת שאדריכל הוא אדריכל טוב? יש לחפש היטב, לקבל המלצות מאנשי מקצוע מהתחום ולבסוף יש לבודק את האדריכל בשטח, במבנים שבנה עם הסברים מקצועיים וכלכליים על החלטותיו.
בחירת מהנדס בניין
היזם, לאחר שמצא אדריכל, מרגיש בטוח יותר ועלול לקבל החלטה להקשיח את משא ומתן עם היועצים הבאים כמו מהנדס בניין שנתפס, לעיתים, כאדם טכני. מהנדס בניין יצירתי וחכם, יעבוד בסינרגיה עם האדריכל וינחה אותו כיצד לא לבזבז חומרים לשווא. מהנדס בניין, כמו כל נותן שירות, מחליט איפה הוא מתאמץ יותר ואיפה פחות. יזם שחוסך בשכר המהנדס שלו, עושה לעיתים טעות חמורה מכיוון שהתנהלות לא אכפתית של המהנדס תגרור את היזם להוצאות נכבדות על חומרים כגון ברזל ובטון. מדוע? התשובה לכך נעוצה בזמן בו ישקיע מהנדס בניין בתכנון: האם יחשב המהנדס את המומנטים במדויק, לצורך ההחלטה על כמות הברזל? או פשוט יבצע חישוב גס ויעגל כמויות למעלה ע”מ לחסוך בזמן התכנון.
הוכחה לטענה זו, היא שקבלנים, נאלצים לא פעם, לשכור שירותי מהנדס בניין חדש, כיוון שהמהנדס אותו שכר היזם, נתן פתרון תכנוני יקר עד מאוד לביצוע. הקבלן יעדיף לספוג את העלויות הנוספות של המהנדס החדש, מאשר לבזבז לריק עשרות ומאות אלפי שקלים בחומרים.
המסקנה: מהנדס בניין שמחיר השירות שלו זול, עלול להיות עמוס ולעבוד לפי עקרון של כמות על פני איכות. זמנו קצר, גם לתכנון וגם לפיקוח העליון, טיב השירות והמקצועיות עלול להיפגע, אך בנוסף, כמויות החומרים אשר יאלץ הקבלן לבזבז, עלולות להיות גבוהות והכסף יוצא לבסוף מכיסו של היזם.
נושא אותו חשוב לזכור: ההוצאה הגדולה ביותר במיזם בנייה הינה על הקבלן המבצע. קבלן מבצע, הזקוק לעבודה, ובעל מוטיבציה, יכול להיות חסכוני בהרבה מקבלן מתחרה. לכן, ההתנהלות ההגיונית תהיה, להשקיע בתכנון: אדריכל, מהנדס בניין ויועצים שונים ולנהל משא ומתן לא מתפשר מול הקבלנים, ע”י הוצאת המכרז למספר קבלנים, ע”י שכירת איש מקצוע שיעזור במשא ומתן – ניהול ופיקוח.
ניגוד אינטרסים בעולם הבנייה: מומלץ להוציא מכרז קבלנים ולא לשכור שירותים של קבלן המומלץ ע”י מי מאנשי המקצוע בפרויקט מחשש לניגוד אינטרסים: דוגמא: מנהל הפרויקט עלול לדרוש קבלן שעבד איתו בעבר, הקבלן משלם למנהל הפרויקט עבור תיווך העסקה. ניגוד האינטרסים הוא שמנהל העבודה שאמור לפקח על הקבלן, קיבל מהקבלן כסף ומאזן הכוחות משתנה.
מסקנה והמלצה
לסיכום: יזמים, השקיעו בחיפוש ובמחקר, עבדו באופן שיטתי ומסודר, הכינו רשימת שאלות לבעלי המקצוע אותם אתם שוכרים, גשו למבנים שאנשי המקצוע היו מעורבים בבנייתם, אם הם אדריכלים, מהנדס בניין או קבלן. חקרו בעזרת האינטרנט וחומר עיוני את התחום בו אתם משקיעים. בהצלחה.